בשנתיים הראשונות לחייו מתפתחת יכולת החשיבה של התינוק כאשר התינוק בונה לו באופן פעיל מערכת להבנת העולם. בכל שלב המבנה הקוגניטיבי נעשה יותר מתוחכם לפי היכולות המוטוריות של התינוק. בשנתיים הראשונות זוהי תקופת ההתפתחות הסנסורית-מוטורית (מגע והזזת גוף). התינוק יודע וזוכר לפי מה שהוא יכול לראות, לשמוע, להרגיש, לטעום ולעשות. פעוטות הם לומדים פעילים וחרוצים בניסיונותיהם להבין את עולמם. תינוקות אינם מחכים שדברים יקרו להם. הם פועלים סביבם בכל דרך אפשרית, אח"כ תופסים את התוצאות ומסיקים מסקנות וכך בונים בשכלם הבנה של העולם. תינוק רך הוא חסר מילים, אין לו יכולת ליצור סמלים, ולכן הלמידה נעשית לא דרך מילים ורעיונות, אלא דרך הגוף, התנועה והחושים. לכן כל כך חשוב בתקופה זאת לתת לתינוק לחוות כמה שיותר את העולם. חשוב להבין שללא הבסיס הסנסו-מוטורי, לא תהייה בנייה קוגניטיבית עתידית.
ששת השלבים של ההתפתחות הקוגניטיבית של התינוק על פי פייז'ה מגיל 0-24 חודשים:
שלב1: 0 עד חודש. שלב הרפלקסים. הרפלקסים ממלאים תפקיד כפול : מצד אחד יש להם חלק חיוני בהישרדותו של הילד (ללא רפלקס היניקה לא יוכל התינוק לשרוד), וכן הם משמשים יסוד לתפקוד המוטורי של הילד במהלך התפתחותו. יש להם משמעות רבה כביטוי מוקדם למצבו הכללי של היילוד- התינוק. רוב הרפלקסים נעלמים כעבור מספר ימים, שבועות או חודשים. תפקוד לקוי או אי-תפקוד של רפלקסים מסוימים- כגון לפיתת היד, צעידה או הפניית הראש ומציצה – עלול לעורר חשש להפרעות על רקע נוירולוגי או נפשי. דוגמא: תינוק האוחז בחוזקה את אצבעה של אימו.
שלב 2: 1-4 חודשים. מופיעות תגובות מעגליות ראשוניות. תגובה מעגלית היא רצף שבו התנהגות מסוימת מחוללת אירוע מעניין. בשלב זה זוהי פעולה חושית הקשורה בגוף של התינוק. (למשל: התינוק מניע את ידיו ונתקל בפיו באקראי. הוא מוצץ את ידו. לאחר שהוא חוזר על פעולה זו מספר פעמים, הוא לומד לשכלל ולהכניס את האגודל, כלומר הטמיע את הפעולה של הושטת היד ומציצה).
הטמעה – קליטה, התינוק מתנסה בתנועות אקראיות,קולט אותן, הופך אותן לשלו וחוזר עליהן.
התאמה – את הפעולה הבסיסית שלמד, מתאים התינוק למצבים שונים לפי המציאות המשתנה. ההתנהגות הבסיסית שנלמדה עוברת התאמה למצבים שונים ומשוכללים.
שלב 3: 4-8 חודשים. תגובות מעגליות שניוניות. בשלב זה חוקר התינוק את התוצאות שיש לפעולות שהוא עושה על אובייקטים חיצוניים, צעצועים לדוגמא. (למשל: התינוק שלמד להושיט יד, יושיט אותה לטווח רחוק ולטווח קצר, לצעצוע גדול ולחפץ קטן).
סכמה – מבנה מחשבתי עצבי המתגבש במוח. המבנה מבוסס על הטמעה והתאמות רבות ומאפשר פתרון לרוב המצבים מאותו הסוג.
שלב 4: 8-12 חודשים. התינוק מתחיל לתאם את פעולותיו למען מטרה מסוימת. בפעם הראשונה התינוק מתחיל לצרף פעולות יחד לשרשרת פעולות, לסכמה, כדי להשיג משהו אחר. זוהי קפיצה קוגניטיבית משמעותית קדימה. (למשל: הסכמה של הושטת יד שהתגבשה, מאפשרת לתינוק להושיט יד גם לחפצים שלא נתקל בהם קודם ללא ניסוי וטעייה, תוך תכנון מראש. תינוק היושב בכיסא אוכל, זורק את הכפית לרצפה ברעש גדול שוב ושוב).
הסמלה – היא היכולת להתייחס מעבר לרק מה שכאן ועכשיו, ההבנה שגם מה שאנו לא רואים ברגע זה עדיין קיים בעולם. לדוגמא: עד שהמילה "שולחן" נלמדה, תינוק זקוק לנוכחות של שולחן כדי לחשוב עליו. מרגע שהמילה נלמדה, שתינוק יכול לחשוב על השולחן גם כשזה אינו נמצא בסביבה.
שלב 5: 12-18 חודשים. תגובות מעגליות שלישוניות. בשלב זה קורה רצף של פעולות הקשור בילד ובאובייקטים חיצוניים. ההתנהגות מחוללת במקרה ארוע מעניין וכך מביאה את הילד לערוך ניסויים בוואריאציות שונות על התנהגות זו. (לדוגמא: מחביאים לתינוק צעצוע בכף היד, מעלימים את כף היד מאחורי הגב, שם מושאר הצעצוע. כשמחזירים את כף היד הסגורה לכיוון התינוק הוא יחפש את החפץ בכף היד).
הפשטה – היא תהליך בו הפעוט מזהה מרכיבים עיקריים, מוצא מכנה משותף ומבין מה שייך לקבוצה. לדוגמא, הפעוט מבין ששולחן הוא כל פלטה גדולה וגבוהה בעלת 4 רגליים. הפשטה היא מה שמאפשר לפעוט להבין שגם טרייר קטן וגם דני גדול, שייכים לקבוצת ה"כלב".
שלב 6: 18-24 חודשים. התחלה של חשיבה ייצוגית או סמלית. יכולת חיקוי ושימור בזיכרון. תחילת מעבר מחשיבה סנסורית-מוטורית לחשיבה סמלית וייצוגית.(לדוגמא: אביב נמצא בחברת נועם אשר עומד בלול, בוכה וזורק את עצמו לאחור בזעם. למחרת אביב עומד בלול ולראשונה בוכה וזורק את עצמו לאחור בזעם בדיוק כפי שעשה נועם אתמול.)
התפתחות קביעות האובייקט היא המשימה המרכזית בתקופת הינקות. לתינוקות אין הבנה שאובייקטים ממשיכים להתקיים גם לאחר שנעלמו מטווח ראייתם. עד גיל 8 חודשים יושיט התינוק את ידו לעבר צעצוע אך אם פתאום משהו מסתיר אותו, התינוק יאבד עניין מיד. אמא או מטפלת היוצאת מטווח ראייתו של התינוק, התינוק עלול להיכנס להיסטריה כי מבחינתו היא נעלמה ואיננה עוד. מושג זה נבנה באופן פעיל משלב 4, מגיל 8 חודשים התינוק מתחיל לפתח את קביעות האובייקט ואם נכסה צעצוע בשמיכה יזיז התינוק את השמיכה כדי למצוא את הצעצוע. החיפוש המתמשך של התינוק אחר האובייקט מעיד שהוא מבין כי הוא קיים אך חושב שיש קשר בין פעולת החיפוש להופעתו מחדש ולא שהאובייקט קיים אך מוסתר ללא קשר לפעילותו של התינוק. משחק המחבואים הוא משחק מאוד חשוב בשלב זה של התפתחותו הקוגניטיבית לדוגמא.
רפלקסים אופייניים עימם נולד התינוק
שם הרפלקס - מורו
גירוי שיכול לעורר את הרפלקס - שינוי פתאומי בתנוחת התינוק שעלול להביא לנפילה או גירוי קולי של רעש חזק ופתאומי
התגובה ההתנהגותית - פושט ידיים ורגליים לצדדים ושוב מחזיר אותן בפעולה של מעין חיבוק עצמי
שם הרפלקס - רתיעה גירוי שיכול לעורר את הרפלקס - דקירה או גירוי של חום מתחת לכף הרגל
התגובה ההתנהגותית - בכי ורתיעה
שם הרפלקס - לפיתה ביד גירוי שיכול לעורר את הרפלקס - נגיעה בכף היד על ידי אצבע או חפץ כמו עיפרון או עט
התגובה ההתנהגותית - לופת את היד מסביב לאצבע או לחפץ
שם הרפלקס - לפיתה ברגל גירוי שיכול לעורר את הרפלקס - נגיעה קלה מתחת לכף
התגובה ההתנהגותית - סוגר את אצבעות כף הרגל
שם הרפלקס - בבינסקי גירוי שיכול לעורר את הרפלקס - ליטוף קל בצדי כף הרגל
התגובה ההתנהגותית - האצבע הגדולה מתרוממת והאצבעות האחרות בכף הרגל מתפרסות לצדדים
שם הרפלקס - מצמוץ גירוי שיכול לעורר את הרפלקס - גירוי אור חזק בעין
התגובה ההתנהגותית - מצמוץ בעין
שם הרפלקס - מציצה גירוי שיכול לעורר את הרפלקס - הכנסת אצבע לפה
התגובה ההתנהגותית - מציצה או יניקה
שם הרפלקס - צעידה גירוי שיכול לעורר את הרפלקס - העמדת התינוק על משטח יציב כשהגוף נוטה מעט קדימה
התגובה ההתנהגותית - מעין צעידה קדימה
שם הרפלקס - הפניית הראש גירוי שיכול לעורר את הרפלקס - נגיעה בלחי
התגובה ההתנהגותית - הפניית הראש לכיוון האצבע, פתיחת הפה וניסיון למצוץ את האצבע
חשיבות הסביבה על ההתפתחות הקוגניטיבית
פיאז'ה טען שתפקיד המטפל הוא לספק סביבה שבה יוכל הפעוט לחקור את עולמו. חקירה פעילה זו מביאה לצמיחה קוגניטיבית. תינוקות ממלאים תפקיד פעיל בהשפעה על התפתחותם שלהם. באמצעות מאמצי השתלטות וה"שגיאות" שהם עושים תוך כדי כך הם מתפתחים ומשתפרים. כדי לפתח תינוקות בגיל זה ולעודד את ההתפתחות הקוגניטיבית, יש לדבר אל התינוקות לעיתים קרובות, להגיב אליהם ולשחק איתם משחקים פשוטים כמו מחבואים. יחד עם זאת, זירוז ההתפתחות הקוגניטיבית (לימוד קריאה, כתיבה וכו' בגיל ינקות ) אינו מביא בסופו של דבר לרמות גבוהות יותר של הישגים אקדמאיים ולרמת IQ גבוהה יותר.
נושא זה נלמד בקורס העשרה למטפלות של מטפלא